זמני שעון חורף וקיץ בישראל

השעון המקורי הוא "שעון חורף".

שעון קיץ הוא התאמה מלאכותית: מזיזים את השעון שעה קדימה כדי "לנצל" יותר שעות אור בערב, חוסכים קצת חשמל – ואפילו משפרים את מצב הרוח.

טיעונים בעד שעון קיץ:

• חיסכון באנרגיה: אנשים משתמשים פחות בתאורה מלאכותית בערבים.
• יותר שעות אור בערב: מאפשר פעילות בחוץ אחרי שעות העבודה או בית הספר.
• תמיכה בכלכלה: עסקים כמו מסעדות, חנויות, תיירות מרוויחים משעות אור ארוכות יותר.
• שיפור מצב הרוח והבריאות: אור טבעי בערב תורם לבריאות נפשית ופיזית.

טיעונים נגד שעון קיץ:

• פגיעה בבריאות: שינוי השעה משפיע על מחזורי שינה, גורם לעייפות ומגביר סיכון לבעיות לב בתקופה הראשונה אחרי המעבר.
• חיסכון באנרגיה מפוקפק: מחקרים עדכניים מצאו שהחיסכון בחשמל קטן או שאפילו יש יותר שימוש במזגנים.
• פגיעה בפרודוקטיביות: בימים הראשונים אחרי המעבר יש ירידה בריכוז ותאונות דרכים רבות יותר.

אז איך זה עובד אצלנו בישראל?

דמיינו את רותם, בעלת בית‑קפה קטן ביפו. כשמגיע סוף מרץ והיא מזיזה את השעון קדימה, היא מרוויחה שעה נוספת של אור רך בדיוק בזמן שהלקוחות יוצאים מהעבודה. הבירה זורמת, החשבון גדל, והיא מחייכת.

מתי מתחילים שעון קיץ?
השעון שלנו קופץ קדימה בלילה שבין יום חמישי לשישי שלפני יום ראשון האחרון במרץ.

ומתי חוזרים אחורה?
בלילה שבין מוצאי שבת האחרון באוקטובר ליום ראשון שאחריו.

למה לא משאירים שעון קיץ כל השנה?
כי צריך גם להתחשב בזריחה. בבקרים החורפיים השמש ממילא מאחרת לקום; אם לא נחזיר את השעון, הילדים יחתכו לחוגים בחושך מוחלט.

מי קובע?
הכנסת חוקקה, משרד הפנים מיישם. מאז תיקון 2013, התקופה התארכה כדי להתאים לאירופה, לחסוך חשמל ולתת לנו יותר “שעות אחר‑צהריים” נעימות.
ראו חוק קביעת הזמן, באתר הכנסת.

מבט החוצה – מה קורה בעולם?

אזור	מתי מזיזים	הערות קלילות
אירופה	סוף מרץ → סוף אוקטובר	יש דיבורים לבטל, אבל בינתיים כולם מזיזים יחד.
ארה”ב וקנדה	אמצע מרץ → תחילת נובמבר	חוק 2007 האריך את התקופה כדי “להרוויח” ליל כל הקדושים מואר.
יפן, סין ורוב אסיה	לא מזיזים בכלל	“פשוט תנו לשמש לעשות את שלה.”
דרום אמריקה ואפריקה	חלק כן, חלק לא	תלוי אקלים וכלכלה; אין אחידות.